במשלט - אוסף קטעים

15.3.51 גיליון מס' 1

כמה פנינים מעלון לאינפורמציה

רפת

עמי

מ – 13 הפרות שישנן וק 9 חולבות מלא והשאר "יבשות"….. אבי חזר לבסוף, אחרי שגמר ללמוד כיצד להוביל עדר על יד פרדס ומתי ללכת מול השמש וכו'. וכבר ניכרים שינויים בולטים לטובה: ניקו את דיר העגלות והתחילו לצאת למרעה. …

הערת המערכת

למי שיזדמן לראות בשדותינו מין יצורים מהלכים על רגליים ארוכות – לבנות – נוצצות – אל ייבהל. בין עובדי השדה נפתח מבצע שיזוף רגליים.

בשירותים

הגיע המקרר המפורסם של מר סטרימלינג. נקווה כי היתה זו התחלה צנועה.

לאחר אמון קצר בהדיפת כדור – ברזל עבדה נועה במכבסה ו"הדפה" מכנסי פיג'מה עד לגג. (במקום לארגז)

15.3.51

החלטות ועדת חברה ושיחת הקיבוץ

1) הוחלט לספק עוד השנה שולחן וכיסאות לכל החדרים. לחדרי-משפחה לא תהיה זכות קדימה

2) הריהוט הוא חלק בלתי נפרד מהחדר ולעוזבים אין כל זכות להוציאו מהמשק.

3) מקלטי-רדיו וציוד אחר החורג מהרמה הכללית של הקיבוץ עוברים אוטומטית לרשות ועדת חברים.

4) הוחלט לא לדחות כל השלמה מסיבות "גזעיות"

5) נכנסנו למועצה האזורית של הרי יהודה

6) אושרה הצעת ועדת משק להשתמש בעבודה שכירה בטבק (בהסכמת הקיבוץ הארצי) ולשלם לעובדים את המחיר המלא שאנו מקבלים ממשרד החקלאות. עניין השכר יגיע לבירור נוסף מאחר שחברינו עובדים מספר שעות יותר גדול וחלק מהעבודה דורש התמחות מקצועית. כך ששיוויון מוחלט של השכר הוא מעט לא הגיוני.

30.3.51

חבר: המזון מוגבל ועולה ביוקר. אל תיקח אתך יותר מכפי שתאכל! שאריות הלחם, הזיתים, והבצל בכל מקום – חרפה היא לנו.

30.3.1951

בולדוזר

היות וטרם סופר ונכתב על ענף הבולדוזר, נקדים לאינפורמציה היסטוריה קצרה שתקיף את לבטי התהוותו, תהליך התפתחותו בעבר, מצבו כעת וחלום העובדים לעתיד.

1} ה"מציאה". ללא מנוחה כמעט התכוננו המתנדבים לבולדוזר לקבל את פניו כיוון שעתיד היה להופיע בהזדמנות מיוחדת במינה. ולאחר מכן, כאשר הופיעה החיה הגמלונית מתוך רעש והמולה לחצרנו, הנמיכו קומתם עובדיה לעתיד בפניה, והתייחסו אליה מתוך כבוד מרובה. הכפתורים והידיות המרובות, גודלה העצום ויכולתה הרבה – כל אלה מילאו את עיני המסתכלים בהערצה ללא גבול. ואם הפכו רגשות אלה אחר כך ליחס זלזול ולעג, הרי רק אשמתה היא זו , כפי שנסביר להלן..

2) הניסיון הראשון ותוצאותיו

מלווה באשראי רב של כבוד יצאה המכונה לעבודת ניסיון בבית, ואמנם הפליאה לעשות, ואם גם שקעה בתוך רפש קליפות-התפוז (בבור התחמיץ) הרי אשמת עובדיה הייתה זאת. אך לא לעולם חוסן, והבולדוזר כרע נפל, ואתו כל היחס הטוב והתקוות הגדולות והבולדוזר נשלח לטיפול ובעודו מבריא חלה מטפלו ב"עזבת".

3) הניסיון השני

נשארו איפוא שני טירונים בעלי רצון לוהט והקרבה. הם השתלמו בכוחות עצמם ונכנסו עם החיה המבריאה לעבודה. ומה מלבב היה לראות את הטרקטור הענק רתום למחרשה בוואדי סרר הופך רגבים ומשווה לאדמה את הצבע החום המעובד. לאחר הכיבוש החקלאי לא התגברו עובדיו על יצר ההרס, והם יצאו לעקור פרדסים ביהודיה בעבור בצע כסף. וכך התרגלו העובדים וגם הבולדוזר לעבודה, עברו ליישור שטחים בלוד, ושם נרכשה ע"י עובדיו ההכרה הפוליטית והמעמדית בוויכוחים רבים. משם במסגרת כיבוש השממות, עברו הבחורים לנגב, וגמאו מלוא לוגמיהם אבק טין פורה אך מחניק.

וכאשר גבר הצורך לחבריא עלו גיבורי – העמל לנוח ביד מרדכי, וכאן נתפנו מטרדותיהם כדי לעשות את חשבון עולמם, ... קשה היה ואין מחליף ואין עוזר. טוב כי כוחות הבולדוזר נגמרו לפני כוחות העובדים. כן, ה"מציאה" הזקנה מתה, ונגזר עליה לשכב עם אבותיה בלהבות הבשן, ומשם גם נשלחה אלינו ידידתה הטובה ממנה למען ננוחם

על המכונה החדשה ממשיכים הבולדוזרניקים במסעם המפרך: על פני מג'דל, העיירה הגלותית עברו, ועתה הם חונים במקוה ישראל, שם נוספה להם משענת רצינית בדמותו של אבטליון....

תמו תולדות הבולדוזר עד היום הזה..

גם פרויקה קיבל משהו – המחרטה. משום מה נבהלה המחרטה כאשר ראתה איזה מין מסגרים יש לנו סירבה לרדת מהמכונית, וכאשר הכריחוה פרצה בצחוק … ותגלגלה למטה

30.3.1951

אלי ש. המצפה למכונת הבלוקים, ראה אדם עולה כחום היום אל המשק והוא סוחב מזוודה רבת מידות, הסתער עליו אלי, ובטרם הספיק הזר לפצות פיו צעק מרכז הבניין: "את מכונת הבלוקים הבאת? לא הבאת? מנוול! התברר כי היה זה הראשון מפלוגת העזרה המקובצת.

שמואל גטר מוסר דו"ח מוועדת חברים

….בין היתר מזרנים: בשטח זה המצב חמור. רוב המזרונים בקיבוץ מרופטים ובלויים. אנו עומדים לעשות כעת מספר מזרונים אשר יחולקו בין הנצרכים ביותר….

לאחר שתוכניתנו להשלמת שעונים לכל החברים נכשלה מפני היוקר הרב, אנו עומדים עתה, בשיתוף עם ועדת- משק לרכוש מספר מצומצם של שעונים לחברים הזקוקים להם בעבודתם. כן רכשנו 5 עטים נובעים לחברים שונים שפנו אלינו.

13.4.51

הסרט " בעיה כאובה"

צבי

תהיה בזה אולי פשוט תשובה לכל המציקים בשאלה זו. מאחר ואין ביכולתה של ועדת תרבות להשתלט על הסרטים המיובאים, כי נמצאים הרבה עוזרים המתנדבים להביא לקיבוץ "תרבות" בכמויות בלתי מוגבלות ובעלי איכות ירודה, לא תוכל הועדה להסכים להסרטתו של סרט קלוקל, ולדאבוננו מרבית הסרטים שהובאו אלינו בתקופה האחרונה עמדו על רמה נמוכה וחבל על הזמן והכסף שבוזבזו עליהם.....

להבא נסריט רק אחת לחודש , היות ועברנו את התקציב ע"י תכיפות הסרטים בתחילת השנה.

"מקורות" "כל חברי הקיבוץ הנם עיוורים כי לדעתם כל סרט וכל דבר אחר הבא מרוסיה זה מצוין, הכי טוב בעולם, זה פשוט טמטום המוח..." עמי זסלבסקי – הדר.

1.5.51

מדברי סנה

"אנו חיים בעולם, הרוצה לתלות שלט גדול על העולם ההוא ולכתוב: "כאן נקבר עולם של גזל ורקב"

הערב שוב מתנופפים ברמה המוני דגלים אדומים.

רבים הם, רבים מספור. על פני תבל כולה יאדימו.

ביטוי הנם לכמיהת השחרור של מיליוני הפועלים בעולם,

של עמים משועבדים ורמוסים, של המוני הנרדפים והמדוכאים

באשר הם.

אדומים הדגלים מדם לוחמי החופש, קרועים הם ונקובים מכדורים

אך נישאים תמיד קדימה, אל תוך חזיתות האימפריאליזם המתמוטט.

במסתרים יונפו הדגלים במקומות שם משתוללת הריאקציה השחורה,

הארורה, הפשיסטית. את אור היום לא יראו עדיין, מעטים הם,

אך יקרים פי כמה.

באור יקרות זוהרים הם בכיכר האדומה במוסקבה, בערי מזרח אירופה,

על חומות סין העתיקה המתחדשת. עדות היא זו לניצחון הסוציאליזם,

לתחילת התגשמותו של חלום דורות.

מקרה של איבוד לדעת?

אסון מחריד קרה בקיבוץ הראל אור ליום ב' 23.4.51, כאשר ניגשה האקונומית להוציא מצות מהמחסן, ראתה לחרדתה בפינה תלוי על חוט חשמל ... היא התעלפה ולא הספיקה לראות. עמיהדר, שחש לעזרתה, זיהה את התלוי – עכבר. הלה נשך כנראה את חוט, התחשמל ונשאר תלוי.

כבוד לזכרו

25.5.51

מרכזיית טלפונים עומדת לקום בנקודה הקבועה ביוזמת הצבא . למרכזייה יהיה גם חיבור

לרשת האזרחית הכללית מקומה בקומה ב של ארמון הגנרטור.

25.5.51

במדור הפוליטי

23 מתוך 80 המשפחות של בית סוסין עזבו את המזרחי והצטרפו רשמית להסתדרות. להחלטה הסופית קדם סקנדל גדול במרכז המזרחי תוך שבירת חלונות והתערבות המשטרה. השוטרים חקרו בעיקר על יד איזה קיבוץ יושב הכפר, ולאיזה תנועה שייך הקיבוץ, ואם נציגיו פעילים בכפר.

25.5.51

נוסדה אגודת השומר

יו'ר – איצ'ה, מזכירה - רות ק.

מתקבל לאגודה כל חבר או חברה השומרים 42 יום בחודש ולמעלה מזה. לאורחים ולמועמדים תערכנה קבלות פנים מיוחדות

20.7.51

מי ראה?

אבד נגר, חייכני ועגלגל, להוט מאוד אחר אכילת חלבה. כל היודע משהו על מקום הימצאו מתבקש להודיע לסידור עבודה.

17.8.51

וארציות על הנושא מקלחת

שלוש הן האפשרויות להתקלח במקרה של הפסקת מים:

א לשנורר ציבורית מים מהמטבח ולמרוח את הגוף במים ב. לטפס לבריכת מקורות , להוציא מים בדלי מן הבאר ולהתרחץ כמו בימי קדם ג. לרדת לשדה הטבק, לקפוץ במעגל עם הממטרה המסתובבת.

31.8.51

בשיחה שהיתה לאחד החברים עם" דג משה רבנו" בעת ארוחת הצהרים התברר כי דגים אלה הועלו בחכה בזמן יציאת מצרים. ומאחר שבני ישראל בחלו בהם הם הועברו לקיבוץ

הראל למען הרנין את קיבות החברים.

15.10.51

חבר!

חסוך בשקים! אסף כל שק בכל מצב שהוא!!! (מחירו של שק – קרוב ללירה)

מספוא.

את שנת תשי"א יש לסכם בעיקר כשנת לימוד. כי בכל היבולים לא הגענו לממוצע הכרחי, על אף ההשקעות המרובות בכסף ובימי עבודה. את מחירה של יחידת מזון בירק עסיסי איננו יודעים, מאחר שעדיין לא נעשה אצלנו חשבון הוצאות הייצור. אך ברור שהמחיר הוא גבוה ואין ביכולתנו לשאת בו….

ישנו הכרח להוזיל את מחיר יחידת המזון בירק עסיסי… ישנן כמה וכמה דרכים שבהן אפשר לחסוך הרבה. אחת והחשובה: הקטנת הוצאות הובלת הירק לרפת. חישבו נא, מה מאלצנו להוביל, דווקא, את המזון לרפת, בה בשעה שהפרה נוצרה במיוחד כדי להזין את עצמה בלי עזרת אדם, כלומר – ללכת ולחפש את מזונה. ומכאן מתבקשת המסקנה: הבו מרעה לעדר: מרעה זרוע, מרעה טבעי וכל מרעה שהוא. וכל המרבה – הרי זה משובח…..

אולם נחזור שוב: מגמתנו היא להגיע לשטחי מרעה ולחסל את המספוא בצורתו הנוכחית. ונקווה כי בשנה הבאה יחלל אבי בחלילו בלכתו אחר העדר.

"אם לא אצא מכאן שחפן, הרי שאני מחוסן נגד כל מחלה שהיא". כאלה הן השיחות, שתשמע יום יום במקלחת. ואין לדעת אם השאלה הבאה מכוונת לנגר, לוועדת התכנון, לוועדת הבריאות, או לשלושתם ביחד: האמנם יש לקוות, כי דלתות המקלחת ושאר פתחיה יסודרו, לפחות, לקראת רוחות – החמסין העזים, העתידים לפקדנו עם תחילת האביב?

היום 15.10.51. ביקרה כאן משלחת איראנית (אנשי מפלגת "טודה", החוזרת עתה מפסטיבל בברלין ונמצאת בדרכה לטהרן. הם הובלו ע"י מזכיר בנק"י. אצלנו קיבלו הסברה על הסביבה, על הקיבוץ, הפלמ"ח וכו'. יש לציין, כי תופעת ה"קיבוץ" עוררה בהם התפעלות ותמיהה. הם שהו כאן זמן קצר, ולא הספיק הזמן להיכנס עימם לשיחות ממושכות.

26.10.51

אחרוני העולים מהנקודה הישנה נקלטו כאן שלשום. עם העברתם של שלושת הצריפים ועוד כמה מבנים הנמצאים, עדיין, שם. ועם זאת העברתם של תושבי שתי "מעברות" לשיכון בצריפים שיועברו מסיימים אנו סופית את ההעברה.

הקיבוץ נותן ידו לפעולה – מזון לעם – מאסר לספסר

בית חרושת "שמשון" בהר טוב, העומד בבניינו כשבע שנים על חבר עובדיו ומנהלתו, הופתעו ודאי מהופעתם של חברינו לפעולת הסברה בין הפועלים. נוסף לכך היתה זאת פעולה ראשונה, שמנהלת המפלגה בבית חרושת זה. היתה זו גם אחת הפעמים הראשונות לארגון פעולת הסברה על ידי חברי הקיבוץ בין פועלים בכלל

לאחר שביום מימי השבוע הופיעו שניים מחברינו לפעולת גישוש בבית החרושת, התברר שיש הד לפעולה ואוזן קשבת לדברינו. למחרת הופענו שלושה חברים במגמת ההסברה......

בשעת הפסקת הצהרים המשכנו בפעולת הסברה, תוך עוברנו משולחן לשולחן. הסברנו תוכנה של הפעולה וקראנו לאסיפת פועלים למחרת היום בשעת הצהרים, בה יוחלט על הצטרפות פועלי שמשון לפעולה הנעשית בכל הארץ.

לפתע נראו מספר שוטרים בפתח. עוררנו שערורייה וויכוחים בין הפועלים. רבים מבין הפועלים הצטרפו בתבעם שיוצאו השוטרים משטח המפעל. התרענו על כך שמשטרה הוזעקה נגד פועלים לא על ידי הנהלת המפעל אלא על ידי אנשי מפא"י במקום. מבחינה טקטית היתה זאת נקודת מפנה לטובתנו. כך שהאהדה היתה נתונה לנו מראש.

בסיום פעולת ההסברה בבית החרושת, החילונו לנהל הסברה בין השוטרים ושוב מצאנו אוזן קשבת: שוב אותו חיזיון של חרפת רעב וחוסר אפשרויות קיום. …

ושוב מופיעים אנו כפועלים המדברים אל פועלים. כאן התמונה לגמרי אחרת. בשער מקבלים את פנינו בחביבות וליד חדר האוכל עומדים הפועלים ומצפים להסברה.

כל הקהל התכנס בחדר האוכל והסב לשולחנות הצנע. כולם מקשיבים לדברינו. אחד החברים מסביר את פעולתינו בעבר ומה תוכניותינו להבא. בעברית. חבר שני מתרגם לאידיש. אחריהם עולה אחד הפועלים המקומיים ומתרגם לערבית. לאחר שעברה הסברה זו את גלגולן של כל השפות מסכם חבר ועד הפועלים ומעמיד את השאלה להצבעהוהסיכום: פה אחד בשם 170 פועלי בית חרושת "שמשון" הצטרף ועד הפועלים לוועדים היוזמים. פעולת "מזון לעם – מאסר לספסר" קיבלה כוח פועלי נוסף. וחברינו חוזרים הביתה לעבודתם.

יעקב א.

7.12.51

במדור הפוליטי

סיכום ההחתמה על עצומת השלום

התגייסות הקיבוץ ככלל היתה למופת, וכמו כן אף היענותם של חברים בודדים שיצאו פעם, פעמיים ושלוש. באופן פעיל השתתפו בהחתמה למעלה מ- 60 חברים. …ויישר כוחם של בעלי תפקידים שעשו כל מה שביכולתם להצלחת הפעולה …

פרטים מיוחדים ליישובים השונים:

הרטוב: חתמו כתשעים אחוז מתושבי המעברה. יצאנו פעמיים בקבוצות גדולות ועברנו מפחון לפחון.

טל שחר: מושב מפא"י ובכל זאת חתמו רוב התושבים. חלק מהמושב הוחתם ע"י קיבוץ נחשון.

כפר אוריה א' ההחתמה נעשתה ע"י חברינו יחד עם חברים מהמושב שעברו ….מבית לבית

בית סוסין לא חתמו. בלי רשות המדריך לא יחתמו.

….

יכולת ההסברה של החברים.

התברר שכל חבר יכול להיות מסביר. החברים הציגו את הדברים בפשטותם כך שכל אדם יכול להיות שותףלזאת. אין תורת ההסברה הפוליטית נחלת בודדים.

בסיכום האחרון של ההחתמה על עצומת השלום (29.11.51) 1625 חותמים.

21.12.51

נמסר לנו שלאחר שני ימי גשם פרצה בצריפים החדשים שביתת ימאים. החברה שנלאו מהזזת המיטות בין הטיפות היורדות דרך הגג לחדר, הכריזו שביתה, ועתה הם ישובים על מיטותיהם כשהמים עולים גואים סביב.

סוד הפריון

2.2.52

ה"סטאחאנוב" שלנו במטעים

חפר 720 גומות לגפנים ביום. המקסימום ששמענו עליו בארץ – 400.

החבר', שעקבו מקרוב אחרי ה – תופעה, החליטו כי הלה מסתיר בקרבו מנוע סודי, המופעל ע"י …לבניה.

המדור הפוליטי 2.2.52

סיכום רבע שנתי (נובמבר, דצמבר, ינואר) לפעולת הועדה הפוליטית

במסגרת השכלת הקיבוץ: חודש ברית המועצות: בוצע מסיבה משותפת עם קיבוץ נחשון.

הרצאתו של סנה על מהפיכת אוקטובר והמסקנות לימינו (כינוס אזורי של קיבוצי מפ"מ באזור)

הרצאתו של נחומי על התכנון הכלכלי בברית המועצות

לא בוצע: הרצאתו של ישראל בר על כוחה הצבאי של ברית המועצות. (לא התפנה להראל)

ערב הספרות הסובייטית

שיחות פוליטיות:

בוצע

שלמותה של מפ"מ

שאלת גרמניה והשילומים

סמינריון חורף של הקיבוץ הארצי:

אמה לוין: הקולקטיבית הרעיונית.

פייבל גבזה: מבנה ארגוני של מפלגה מהפכנית

הרצברג: יום עיון לשאלת הטיטואיזם ומדיניות החוץ של ברית המועצות

שייקה וינברג: הציונות ועולם המהפכה.

אינפורמציה מישיבות המרכז

נמסרו דינים וחשבונות מחמש ישיבות מרכז ומשתי פגישות אינפורמציה.

מדור פולטי בעיתון

באופן קבוע נכתב מדור פוליטי בעיתון הקיבוץ אשר יש בו גם אינפורמציה וגם הארת נקודות שונות לפעולותינו הפוליטיות וכן להופעת מפלגתנו….

מגביות: נתרמו 80 לא"י לקרן שביתת הימאים

20 לא"י לקרן שביתת פועלי המתכת

השתתפות בפעולות המפלגה בעיר

הפגנות: פלוגת הבטחה לאסיפה פומבית של הימאים

הופעת הקיבוץ בעצרת הפגנה לשביתת הימאים בירושלים.

מזון לעם – מאסר לספסר

השתתפות באסיפה ברמלה. נסיעה עם משלחת פועלים לכנסת והבטחת המשלחת

לשילומים: פלוגת הבטחה לאסיפת רחוב בירושלים מטעם ועד השלום...

הפלוגה הפוליטית

הופעלה הפלוגה הפוליטית (בריגדה בלעז) המנהלת פעולותיה בהר טוב בין המבוגרים והנוער כמו כן עוסקת בהעברת נוער ומבוגרים לקיבוצי הקיבוץ הארצי

7.3.52

מן ההווי

מי יצילנו

מי יצילנו מהקור?

מי יספק לנו מאור?

מי יתקין את הרהיטים?

ומי יתקן את הנעליים?

תנו תודה תנו ברכה

לאגודת בעלי המלאכה

מי יבנה את הלולים?

מי יקים את המוסכים?

מי יתקן את המגהץ?

ואת הדוד שיתפוצץ?

תנו תודה תנו ברכה

אגודת בעלי מלאכה.

30.3.52

המספוא'ניקים מחשבנים

לפי חשבונו של מורה קצרו עובדי המספוא

בתלתן רצועה שאורכה 45 ק"מ (הראל ת"א כ – 40 ק"מ)

ורוחבה כמעט 2 מטר

23.5.52

מבנה נע

להבנה נאה בתורת הבנייה זכו נגרינו להגיע בהקמת הצריף השבדי וכך לגרום לחיסכון רב בימי עבודה. הצריף שהסופה החמסינית הטתה אותו מערבה, מוחזר למקומו על ידי הרוח המערבית העזה וחוזר חלילה.

יש להניח שזרם תיירים יבוא לחזות בחידוש מקורי זה.

18.7.52

השבוע מלאה שנה לבואה של ההשלמה הראשונה. זכורה לנו החרדה המרובה שהיתה משותפת לקיבוץ ולהשלמה כאחת, בדבר סיכויי היקלטותו של גוף מהתנועה בחו"ל בתוך קיבוץ א"י טהור …

נוכל לסכם כי הסכנות שנובאו היו מוגזמות בהחלט, והראייה – מרכז ענף מרכז שירות ומרכז ועדה עיקרית הנם חברי השלמה..

השבוע בקיבוץ הארצי 18.10.51

תחל שנה וברכותיה

בפתח גיליון 14 של קיבוץ הראל הננו מוצאים שורות אלה:

דומה כי הסתיו הממשמש-ובא הכניס מעט רוח מרעננת גם בקיבוץ. חלה תזוזה ניכרת בתהליך ההעברה של המשק לנקודה החדשה וכתוצאה מכך עלה מעט המוראל הכללי.

שוב היו רגעים של התלהבות, של עבודה מתוך מסירות ללא חשבון של שעות, רבו הגילויים של רוח התנדבות – ממש כבאותם ימים רחוקים-קרובים של עליית הקיבוץ על הקרקע או של תחילת ההעברה.

הבחירות השנתיות, החלפת נושאי התפקידים – באו בזמנן. סיום ההעברה יחד עם כניסת הוועדות החדשות לתפקידיהן נותנים את הבסיס לתנופה מחודשת בכל שטחי חיינו. הבה נקווה, כי הזדמנות זו לא תוחמץ וכי נצא מן הקיפאון בו אנו שרויים.

השבוע בקיבוץ הארצי 28.2.52

תמרורי דרך

קטעים מ"דבר המערכת" מתוך עיתוני "במשלט"

22.6.51

ילד יולד לנו ובן ניתן לנו, וייקרא שמו בועז

…אכן, ה-18 ביוני 1951 יום חג הוא לנו, ביום זה הפכנו להיות קיבוץ לכל דבר, עם הולדת הבכור העמיק השורש הקושרנו אל אדמה שחונה זו, אל חיי קבע. ביום זה הוטלו על שכמנו זכויות חדשות והתחייבויות חדשות. זכות גידול בנים ממשיכים והאחריות לחינוכם. יום זה צריך לסמן את הקץ להווי המחנה הארעי, לחוסר התכנון ואי היציבות שבחיי המשק והחברה …

והחברה – מה הם אומרים?

… הקומונה מוסרת כי הפעם, כרגיל, לא הופתעה כלל …

הרווקים המקצועיים אוכזבו פעם נוספת בהיוודע להם כי נולד בן: אפילו בעוד 15 שנה אין תקווה …

ועדת חינוך בראשותו של פרויקה : (לקשור את הילד במסגרייה אל איזו רגל של מיטה, שלא יידע מה זו חקלאות…") מודיעה: נא להפסיק לדבר רוסית וערבית ……

בועז עצמו שואל מי יהיו חבריו למשחק, וטוען כי הראל הם חבר'ה של בתלנים

20.7.51

ההשלמה הראשונה הגיעה

בואה של ההשלמה הנו רגע גדול בחיי הקיבוץ … מבצע זה בא עלינו בתקופה קשה, בעת שהקיבוץ עצמו מפולג בשני מחנות, עקב תהליכי ההעברה. תנאים אלה יכבידו על חברי ההשלמה, אך במידה שחברי הקיבוץ הוותיקים ייצרו במהירת הדרושה יחסי חברות עם חברי ההשלמה, ובמידה שהוועדות המתאימות תפעלנה במלוא הקצב – קליטה מוצלחת הינה בת ביצוע. נעשה כמיטב יכולתנו לקליטת ההשלמה.

30.9.51

רוחות חדשות

… ראש השנה הנוכחי יסתמן בזיכרוננו כתאריך מפנה – סיום תהליך ההעברה, ריכוזם של רוב החברים בנקודת הקבע, והעיקר בסיכויים מגברים לצאת לדרך המלך של התפתחות משקית וחברתית תקינה.

…. החיים בנקודת הקבע, פתיחת בית הילדים, הרחבת המסגרת החברתית, בחירת ועדות חדשות – כל אלה עשויים לשמש יסוד לתקופה יותר מוצלחת. ונאחל לעצמנו, כי ההשתפרות הכללית של "מצב הרוח" שחלה בשבועיים האחרונים, תשמש כביטוי לעלייתנו על מסלול התפתחות תקין, ולא כאופטימיות שגרתית של ערב ראש השנה בלבד.

מתוך במשלט

22.12.51

לאחר שני ימי גשם פרצה בצריפים שביתת ימאים. החברה, שנלאו מהזזת המיטות בין השלוליות ובין הטיפות החודרות דרך הגג, הכריזו שביתה. עתה הם ישובים על מיטותיהם כשהמים עולים וגואים סביב.

הפתעה

הוברר כי סידור העבודה חייב לחברים בסך-הכל 430 שבתות, כלומר: רק 5 שבתות בממוצע לכל חבר …

התמרון

מבמשלט

3.1.53

התמרון

אליק

זאת הפעם הראשונה מאז מאז עלייתנו על הקרקע נערך אצלנו תמרון, שתפקידו היה כיצד אנו מצליחים לבצע את המשימה שהוטלה עלינו כיישוב משלט: לקיים את המשק, ובו בזמן להוות משלט על גבול ישראל.

אם כי זה ניסיון ראשון, יש לציין שהנהלת אזורנו בתנאים של מלחמה התנהלה על הצד הטוב. היתה התחשבות בענפי משק שאפשר לעבוד בהם (רפת, לול, מתפרה, בית ילדים).

ניתנה תשומת לב להבטחת האוכלוסייה הבלתי לוחמת בפני התקפות אוויר, שריפות וכ', ואף הספקת המזון, המים והתחמושת למשלטים היתה סדירה ויעילה. יש לציין גם את הקשר, שהיה אחד הגורמים העיקרים ונתן למפקדה את האפשרות לפקח על הקרב עד לרגע האחרון. בעלי התפקידים, ללא יוצא מן הכלל, מילאו את תפקידם במסירות ובדייקנות, דבר שקשה היה להאמין בו קודם לכן, בהתחשב באופי הציני ובזלזול ב"משחקים" כאלה.

כזאת היתה גם דעת השיפוט, אם כי ציינו כי שבעת הקרב המכריע לא היתה שליטה על האנשים בצורה מושלמת, וכי היו ליקויים בהפעלת העתודה. המפקדים הגבוהים שביקרו כאן ערערו על תיכנון ההגנה, ותבעו תיקון על ידי תפישת שטח נרחב יותר.

לנו נתן התמרון הרבה מבחינה זו שאיפשר לנו לראות כיצד נעבור למצב של לחימה, מה מקומו של כל אחד מאיתנו, מהן הבעיות העומדות בפנינו ומה הזמן והדרך הנדרשים לפתרונן. תמרון זה גם פיזר בפנינו את הערפל שהליט את כל השאלות המתחילות במלה: כיצד?

אך ישנה עוד דרך רבה לפנינו כדי להיות משק מושלם מבחינה זו. ראשית חברים רבים יצטרכו עוד להשתלם במקצועם. שנית: חסרים אנו ביצורים שיעמדו בפני פלישת אויב. ושלישית: צריכים אנו להעביר את המתקנים החיוניים (בריכת מים, גנרטור, מחסני הספקה) למבנים תת-קרקעיים.

לכן – אל יגבה לבבנו! אנו רק בשלב הראשון אל השכלול האידיאלי.

11.11.53

הושלם קו הטלפון

בזמן הקרוב ביותר נוכל להתקשר החוצה באמצעות הטלפון. העבודה העיקרית הושלמה ולמעשה מחכים אנו רק לחיבורים שייעשו לאחר התשלום. המכשיר עצמו יובא בעוד ימים מספר.

במשלט

לזכרה של אפור'קה ש. עגלוני 11.11.53

…החולין והמעשה בהם אנו שטופים עד מעל הראש השכיחו מלב את לכתה של אפורקה. דומני כי במותה נפרדנו מעל הראשון בבעלי חיים שליוו את הקיבוץ מראשיתו עד הלום…..

ככל שהוסיפה לשאת בעול כן גדל ערכה ולו גם בשל הוותק שקנתה בהראל. כי זאת לדעת: אם הייתה בהראל מסורת של עבודה ויזע – הייתה זו דמותה של אפורק'ה. מי ימנה פרקים בתולדותיה החל מאותו יום בו נתגלתה בבית ג'יז , ככה בלי בית, ועד ליומה האחרון…

היו אלה פרקים של נשיאה בעול, אך גם של טיולי לילה בליווי כל הבהמות..

על אף כל החיפושים ובלבולי הראש שגרמה בהמה זו לחצרנים, הרי זכרה שמור לטוב בלבם של כל המזדקקים לכוח עבודתה. גם בפקחותה הייתה אפורק'ה משהו מיוחד במינו, המעורר לפעמים כעס וחימה, אך מאידך חיוכים של הבנה ושביעות רצון.

את מקומה יתפוס, בוודאי, פרד אחר, אך ספק אם תהיה עוד בהמה כה "הראלית" ברוחה כמו אפורק'ה.

דמותה תישמר חקוקה בלבם של ותיקי הראל, ובין הנופלים על משמר העבודה ייחד גם מקומה.

במשלט 7.10.54

קשיים באספקת בגדים לחורף

כ – 3000 ל"י דרושות להבטחת לבוש מתקבל על הדעת לקראת החורף. סכום זה דרוש באופן מיידי ביותר. יש לציין, כי על אף פיגורנו הגדול במילוי הנורמות להלבשה שנקבעו על ידי הקיבוץ הארצי לא בוצע במשך השנה אפילו התקציב המקוצץ השוטף, אשר הוחלט עליו בראשית השנה….

אולם קשיים יומיומיים נוספים נגרמים על ידי סידור העבודה, בגלל המחסור הכללי בימי עבודה במשק. …

לדעת הקומונאית מגלים החברים בגרות קרובה, ביחסם הסבלני לגבי התקלות והמחסור, אשר אין להימנע מהם במצבה הנוכחי של הקומונה.

חבר! מספר מקלטי הרדיו שייקנו תלוי רק בך. השלם גיוסיך במסיק הזיתים!!!

ברגע ה האחרון: כמות הזיתים שנמסקה כבר עולה על 15 טון. כל מה שמעל 10 טון – לוועדת חברים.

במשלט

6.4.53

פרפראות מן הטיול

אלי ש. זכה בשתי התערבויות:

1) הלך מעין גדי עד לרגלי המצדה, וזכה בכך בכתבי בורוכוב אצל שמואל גטר. (הובעו השערות שונות בדבר הגבול שממנו והלאה לא ימשיך עוד שמואל ג' להתערב עם אלי ש.) ההליכה בוצעה בשלוש שעות.

2) עלה על הצוק התלול של הזויד וזכה בטבלת שוקולד אצל בבה.

בוויכוח בדבר איכותו של הטיח בחורבה עתיקה אחת פרצה מחלוקת בין שמעון ואלי ש.. התפרץ שמעון וצעק: זהו טיח רומאי, ואלי ש. עושה טיח רמאי"

כמה חברים אספו במשך הטיול צמחים וחרקים ליוספיק. יודעי דבר מנחשים כי זוהי השיטה להבטחת השבתות בעתיד.

חג החומש

במשלט 17.9.53

ההכנות:

לקראת החג נכנסנו לשלב מכריע: בשלושת השבועות אשר נותרו חייב כל אחד ואחד לתת יותר מכפי יכולתו. יפסקו האיחורים ל-חזרות ואיש בל ייעדר.. עלינו להבין - שמו הטוב של הקיבוץ כולו, לא של מארגני המסיבה, מונח בכף. הגענו לנקודה אשר ממנה אי אפשר עוד לסגת, וזכרו: לנו אסור להיכשל.

דיוק! משמעת! יוזמה – כל אלה הנם ערובה להצלחה.

בתערוכה: מתנהלת העבודה לפי התכנית. דני עושה ימים כלילות ולילות כימים. אילן, זיוה נ, טובה וברלה אף הם עוזרים ויש לקוות כ נתברך בקבוצת ציירים רצינית.

אנשי אבו גוש יתחילו בקרוב בבניית אבן בשטח התערוכה (בקטע החקלאי) וכן הובא קש לאותו מקום. הקטע החקלאי של התערוכה יוכיח את עדיפותו של המשק המעורב על המונוקולטורי בשמרו על פוריות הקרקע, בספקו פרנסה לעובד ברציפות בכל השנה, באפשרו ניצול יעיל יותר של המכון ומקורות המים ובשמרו על החקלאי מפגעי הטבע והשוק.

כן תוכיח התערוכה כי רק הקיבוץ מאפשר את ניצול כל היתרונות של המשק המעורב בהיותו משק גדול.

תכנית החשמל מוכנה והחלה ביצועה. נחפרו עמודים ראשונים והושגו מרבית החומרים בהשאלה. מהנדס חברת חשמל הביע נכונות לפקח על הביצוע וחשמלאי של הנ"ל יעזור בהתקנת תאורת הבמה.

הצבא אינו מכזיב מרבית בקשותיו של יענקלה נתמלאו, ולמרבה ההפתעה יעמיד צה"ל לרשותנו מכונית ל-3 ימים להובלה.

יענקלה – "העיקר חוצפה וניצול גורם ההפתעה, איש לא ביקש דברים כאלה ומכאן ההצלחה". מכונית הרמקולים הובטחה אף היא.

ביורוקרטיה: בפקודת "מסירת ציוד נכתב בטווח 2 ק"ג חוט (כלום) במקום 2 ק"מ. יענקלה נאלץ להגיע כמעט עד הרמטכ"ל כדי להשיג את הדבר.

20.9.53

ועדת החומש הכריזה על מצב חירום עד אחרי החג.

איש אינו עוזב את המשק לצרכים פרטיים ללא אישורו של רוכלי – האחראי לכוח אדם.

נסיעות לבריכה וכו' בטלות.

החזרות למערכון הפזמונים (מילים חיים חפר מנגינות מההצגה "נסאר א-דין) תתחלנה במרוכז…. עדיין יש ויכוח על סיומה של הופעה זו. כנראה שיהיה מעבר מחמורו של נסר אל חמורו של מגד (חמור הפלמ"ח). אכן יהיה זה מערכון על חמורים.

23.9.53

בדיוק שבועיים נשארו עד מועד העצרת

עם התחלת החזרות לפזמונים אתמול החל הסיבוב האחרון והקובע בהכנות לקראת החג…

ההישגים עד כה, ועל הכל רוח ההתנדבות והמסירות מגבירים את אמונתנו בהצלחתנו הסופית.

הכנת הפזמונים בניהולו של החבר בונים החלה. התנועה – ההצגה המלווה את השירה מוסיפה הרבה לרושם הביצוע. המקהלה המדברת מתקדמת במהירות ובביטחון, ואף המקהלה השרה אינה מפגרת כלל.

כאשר ג. קראוס היתה צריכה להגיע אלינו נוכחה כי שכחה את שמנו. לאחר מאמץ מחשבתי רב נזכרה: קבוץ עגלון. מי יודע לאן היתה מגיעה לולא העמיד אותה אחד מתלמידיה על טעותה.

אכן אמנית גדולה….

הליגה לידידות ועד השלום הזמינו את הופעת המקהלה המדברת לנשפי ה-7 בנובמבר בת"א, רמלה וירושלים.

סוג חדש של "התנדבות" נברא: החלפת שומרים המשתתפים בחזרות: יעיז מישהו לומר כי אין כוח המצאה לחברים…

27.9.53

בתכנית "קול ישראל" להקליט רפורטג'ה חיה מהתערוכה, את החזרה הגנרלית של הדקלום, לשדר אינטרביו עם חבר וחברה, ואולי אף להקליט חלק משירי המקהלה.

בתל אביב אומרים: כי שלושה מפעלים גדולים נערכו במדינה – חג הראל, כיבוש השממה והמכבייה … וגבעת ברנר הקדימה חגה כדי לא להתנגש אתנו.

29.9.53

הידעת?

1300 הוא מספר ההזמנות לחג אשר כבר נשלחו מהקיבוץ.

סגן אלוף מיכאלי יברך בעצרת בשם צה"ל. הקיבוץ נדרש לקבל את טכנאי הצבא אשר יגישו לנו עזרה בצורה נאותה..

1.10.53

6 ימים נותרו עד גמר המבצע

הראשון באוקטובר, ראש השנה החקלאי שלנו, מצא הפעם את הקיבוץ במבצע אשר לא ידענו כמותו. חג זה, ומאמץ זה אין לראותם כפעולה תרבותית בעבר: מבצע "חג החומש"

משמש אות להסתערות כללית לאורך כל חזיתות הפעילות הקיבוצית, והצלחתו של מפעל זה יפתח פתח להסתערות גם בשטח המשקי והפוליטי. לא בכדי יש זהות ותאום מלא בין המוסדות המשקיים, המזכירות, וועדת החג. כל אלה יחד עם ההשתתפות ההמונית בהכנות מבטיחים כי אמנם נשיג את מטרתנו.

ההיענות ורוח ההתנדבות עברו את כל המשוער והם המאפשרים לחברים להתגבר על העייפות הפיסית, לרוץ מגיוס לחזרה ומשם לעזרה למקום תורפה איזה שהוא. חזיון רגיל הוא לפגוש באלה הימים חברים חורים, קורי שינה אחוזים בעיניהם, משרכים רגליהם לאחר הגיוסים. ברוח זו טמונה הצלחתנו!

גיוסי המסיק הופסקו עד 9.10.53

לזמרים יינתן חלב בימים אלה.

4.10.53

4 ימים נותרו

חג החמש – מאורע תנועתי ומפגן לאחוות עמים

לחגנו הפעם מגמה נוספת – הידוק קשרינו עם התנועה, מתן ביטוי למטרו מאבקנו הפוליטי והכלכלי והפגנת יחסי הידידות והאחווה עם שכנינו הערבים דווקא בימים אלה.

ואמנם ההד העצום אשר עוררו ההכנות לחג ברחבי התנועה, הפיכת העצרת למפגש בין קיבוצי וההשתתפות הפעילה של גרעין "פלד", ההתעוררות סביב ההזמנה (בערבית) לאבו-גוש אשר אחזה גם את באי בית-הדין העליון לצדק, ולבסוף – תגובת ההשמצה של עיתונות מפא"י, כל אלה מוכיחים את החשיבות והכיוון הנכון של "מבצע חג החמש".

מי מצא?

אבד הפנקס בו אלי ש. כותב כל מה שעליו לעשות במשך היום. אלי אינו זוכר בע"פ מתי עליו ללכת לאכול …

תלבושת החמור מוכנה: סוף סוף ירגיש יענקי כמו בבית.

התערוכה מוכנה להקמה – סיום מפואר לעבודת נמלים ממושכת

לפני שלושה חדשים נקבעה התכנית, סוכמו שלבי הביצוע והוחלט על התאריך: היום, בדיוק כפי שנקבע, הושלמה הכנת התערוכה.

כל המבנים, הציורים והדיאגרמות מוכנות. …

שוב עלינו לציין ולשבח את עבודתו המסורה ללא גבול של דני, אלי ש. וכל שאר החברים אשר עמלו עד חשכה להצלחת המשימה.

נפתלי בזם גמר את עבודתו לאחר שהכין עם דני ציור ענק המבטא את אחוות העמים ואשר בלי ספק יעורר ויכוח אומנותי….

מוצג מיוחד במינו יהיה כדור הארץ העטור יוני שלום אשר יסתובב ממש בכוח מוטור חשמלי. עבודה ומחשבה רבה הושקעו ביצירה זו.

6.10.53

עוד יממה אחת – עד לשעת האפס

הכל מסתדר למועד שנקבע, הכל "דופק". אין כל פנצ'ר. הפסימסטים סתמו פיותיהם למראה ה"עיר" עטורת הדגלים, אשר צמחה על הקרחת שבין הקוצים.

עם אפיסת הכוחות הולך המוראל ועולה. כל המחלות נדחו עד ל – 8 באוקטובר, אנשים שחומם עולה על 38 מסתובבים בשטח, עובדים ומשתתפים בכל החזרות. ישמש הדבר כדוגמה. רק כך אפשר להצליח, כך אי אפשר להיכשל!

סכנת הגשם מעוררת חרדה עמוקה, אך אינה מרתיעה איש. המאמץ יימשך עד הרגע האחרון.

ים הדגלים, דגלי המעמד והלאום, שעוד לא ראתה הדרך לבירה כמותו, וה"פרסומת" ב"הדור" עשו את שלהם.

חג החמש של הראל ויונת – השלום הפכו לשיחה ולנושא – ויכוח ב פי כל.

היום עבר יוסקה ב – 30 חנויות נעליים, וכששמעו כי הוא מהראל הציעו לו נעליים חינם.

ברגע האחרון:

מכונית הרמקולים הגיעה והופעלה בכל קולה. תושבי לטרון מאזינים לפבלו נרודה.

אחת לחמש שנים

500 עוגות הוזמנו למחר. כמו כן יוכנו במטבח 2500 סנדוויצ'ים מלחמניות.

הרובאים יצאו למרחב

חזרה מוצלחת להתעמלות הרובים נתקיימה אמש. חזרה זו מבטיחה הופעה נאה ואחידות בביצוע,

הגזירה ה"נודיסטית" בוטלה, וההופעה תיערך עם גופיות.

7.10.53

בכל רחבי הארץ מתרבות ההכנות לקראת החג. כבר בטוח שיגיעו הנה במכוניות מסער, דליה, כפר מנחם, רבדים, נחשון קריית ענבים, מעלה החמישה, משמר דוד, נתיב הל"ה, טל שחר, זיקים, דנגור.

גם אביו של אילן הכריז שיביא הנה טנדר עם 20 משפחות.

10.10.53

ההצלחה אף היא הייתה בתכנית, אך בכל זאת הופתענו, ויותר מאתנו הופתעו האלפים שנוכחו כאן. היה זה מבצע תרבותי-פוליטי- משקי –חברתי מפואר, אשר הקיבוץ ככלל עמד בו בכבוד. כוחו של הקולקטיב, של העבודה הקולקטיבית, הוכח שוב – בחשיפת הכוחות הגלויים ואף הסמויים ביותר, במיצוי כל קורטוב של יכולת ויוזמה….

המוסדות שהשתתפו בעזרה לחג

סולל בונה – עצים ודיקטים

ע.ת.א. – ציוד לתערוכה ושתילים

יכין – ארגזים וברזנטים

חב' חשמל – צרכי חשמל

הועד הפועל – המרכז לתרבות – תרומה כספית וסיוע טכני

צ.ה.ל. מטכ"ל – רמקולים, תחבורה, תאורה.

צ.ה.ל. – פיקוד המרכז – הבטחה

צ.ה.ל. גוש רמלה – קשר

פיקוד הנח"ל – ציוד במה

כמו כן קיבלנו עזרה רבה ביותר מן ההנהגה הראשית (גרעין פלד) ומהמחלקה לתרבות של הקיבוץ הארצי.

התערוכה

המטרה

התערוכה מתכוונת להציג את הראל כהמשך התפתחותו של הישוב בפרוזדור, הראל כמשק המבוסס על שיטת חקלאות יותר גבוהה בהתפתחותו של האזור ויתרון של המשק המעורב הקיבוצי על כל צורה חקלאית-משקית אחרת, והראל כקטע בתוך המאבק הפוליטי לשלום ולקדמה.

מה מכילה התערוכה

בבואך מקבל את פניך סמל החג – גדול ומואר.

בכיכר הראשונה: "מדרך בורמה לכביש הגבורה", מוצגים מפת היישוב העתיק בסביבה שעליה צומחים בתי היישוב החדש.

לפני המפה – חוברת הסברה בדבר התערוכה - בעברית ובערבית. אחר כך – ציור מלחמת החשמונאים, תאריכי חורבן, מרד ושחרור שפקדו את האזור (בצורת חצים על רקע שחור). מפה בולטת של דרך בורמה, ועל ידה הכלי שפרץ את המצור – ג'יפ. לאחר זאת מופיע מודל קטן של הנקודה הישנה, ועל ידה שורת צילומי ענק של הראל הישנה. חלק זה מסתיים בציור הראל החדשה עם כתובת "לעיר את משלט אך לנו את בית, מגן לשלום הראל".

הכיכר השנייה: "מחקלאות פרימיטיבית לחקלאות ממוכנת". המוצגים: מפת העיבודים החקלאיים באזור בתקופות קודמות. מחרשה ערבית גדולה, חצר פלחים טיפוסית בהרי יהודה (מבנה בגודל טבעי), שמונה דיאגרמות המתארות את יעילותו של המשק הקיבוצי המעורב לגבי כל צורה אחרת. מוצג: בולדוזר, פלקט גדול המתאר את הישגי החקלאות בהראל. את החלק החקלאי מסיימות שתי פרות (חיות) עם כדי חלב – ציר המשק הקיבוצי.

הכיכר השלישית: "אורחות חברה". מוצגים יחד עם פלקט: בניין מוקם, מכונת בטון עובדת, הפיגומים – ומתוך כל אלה צומחת דמות אדם הנושא רובה, מכוש ושיבולים. שורת תמונות המתארות את הראל החדשה. פלקט המסביר מיהם חברי הראל. מחנה צופי עם פטנטים (ממחנות שומריים), ועל ידו מחנה אוהלים עם מדורה ופינג'אן (מאהלי פלמ"ח), מפה המתארת את המקומות בהם עברו ההכשרות עד שהגיעו להראל. מודל של קטע מהנקודה החדשה ואח"כ – פינת החינוך המשותף.

כתובת של לנין ("ללמוד, ללמוד, ללמוד. אין מפלגה מהפכנית בלי תיאוריה מהפכנית"). שורת ספרים, שהם מעיקרי הספרות המעצבת את השקפת עולמנו. ציור גדול המתאר את הידידות בין יהודים וערבים. התערוכה מסתיימת במודל הסובב של כדור הארץ, ועליו יונת השלום.

תגובות מן החוץ - על התערוכה

נפתלי בזם ( בעל פרס הפדראציה הבינלאומית של הנוער הדמוקרטי עבור ציורו) :

"בשבילי זה שעור רציני שלמדתי ממנו רבות… כזאת עדיין לא ראיתי …

אפשרויות חדשות מרובות לעבודה נפתחו בפני עתה …"

"ניסיון נועז, שנלמד ממנו הרבה".

"זה משהו עצום ויש להסריטו"

גיורא מנור (הבמאי של חג הארבע):

הברקה, עדינות של פעם, ללא כל רבב".

פיינמסר (מהנדס, מרכז המחלקה הטכנית של הקבה"א), תוך לחיצת יד לדני: "עבודה גדולה מאוד…"

נתן שחם (שהגיע ישר מן התערוכה "לכיבוש השממה") : "באתי מן השממה כדי לראות את התערוכה…"

היו גם כאלה שאמרו, כי את תערוכתנו צריך לראות 30 פעם: 10 פעמים לראות, 10 כדי ללמוד ו – 10 על מנת ליהנות

בת"א נערך כינוס גדול של … מאוכזבים מן ההצלחה …

במשלט

1.1.54

על גבול המשלט והבית

אותו חבר, שהגה לראשונה את השם "במשלט" ככתובת וציון לעלוני הקיבוץ, ודאי שלא העריך עד מה יהלום את העלון. ואין זה אמור שחלילה אופיו קל או צ'יזבאטי. טענה כזו משוללת יסוד. השם הולמו כיוון שתנאיו, קשיי הוצאתו ואי הנוחיות הטכנית שבקריאתו מזכירים לא במעט את תנאי המשלט. מיד אחר צאת העלון לאור, יכול אתה לראות עשרות חברים נדחקים ומטפסים זה על גבי זה, כדי לקרוא, ויש במראה משהו המזכיר את הקריאה בעיתון על גבי אחד המשלטים בתקופת המלחמה.

דומה כי עם רכישת מכונת הסטנסיל מעבירים אנו את המשלט הביתה. אם תרצו – אף מכניסים אותו ממש לחדרים. מעתה לא תהא כל בעיה להדפיסו במספר בלתי מוגבל של טפסים וכל אחד מהחברים יוכל לקראו בשכיבה, מבלי למתוח את צווארו כבת יענה, או לגלגל את עיניו כמוקיון. אמנם אלה החיים על "כשהיינו צעירים ויפים" ילוו לבטח בצער את פטירת העלון המודפס, הם יראו בזה שלב נוסף, בתהליך הבעל-בתיות החודר למשכנותינו עם הגיל, אך מרבית החברים יברכו "שהחיינו" ועוד יימצא מניין צדיקים לקרוא את במשלט על כוס קפה מבושל בחדרי חדרים. .. מה טוב שבמקום להיות במשלט אפשר להכניסו הביתה, על כל פנים, אפשר לציין זאת כשלב כמו בשאר שטחי חיינו – קפיצות מחיי משלט לחיי בית.

שיר העלון

(לפי המנגינה "נאחז בכל משלט".

אין עלון כ"במשלט"

מני דן ועד אילת

תאמין לא תאמין

הוא עשה לו מוניטין. הי…

יש בו גם הומור גם חן

או פולמוס המעניין

ותמיד צפויה מריחה

לי לה לו וגם לך, הי…

כתוב חבר ל"במשלט"

מאמר או סתם צ'יזבאט

לא דורשים כאן כשרון

אלא אך קורטוב רצון, הי…

הזקנים שם במוסדות

מאבדת ת' עשתונות

כי צריכים הם לקבל

לקח מקבוץ הראל, הי….

אל תכעס נא ידידי

אם נדפקת לא בכדי

פנה מיד למזכירות

היא דואגת לרכילות, הי…

מי שמוח לו בראש

מהרהר כמו כל אנוש

יעלה איפוא בכתב

מחשבתו בפני רעיו, הי…

מתוך במשלט

נוף יומיומי על מרפסות הצריפים של כלים מחדר האוכל. התוצאה: שעות עבודה מרובות מתבזבזות יום יום ע"י החברים הממתינים זמן מיותר לקבלת הארוחה – אין כלים - וע"י עובדי המטבח הנאלצים לשוטט בעת עבודתם בחדרים ובמרפסות.

30.6.53 אסיף תפוחי אדמה

אסיף תפוחי האדמה היווה התגלות רבת ערך של הנכונות וכושר ההתנדבות המצויים בקיבוץ תעדנה על כך קבוצות גדולות של מתנדבים שהגיעו אחר הצהרים (במשך יומיים) לעזרה והעבודה המהירה והמאומצת ללא כל חישובים של זמן….

רוב החברים גילו יחס נאה של הבנה ועזרה הדדית. יש לציין כי הקיבוץ ככלל עמד על הגובה.

במשלט 6.2.55

הטיול לנגב

עם החזרה מהנגב הרחוק

שביעות רצונם המוחלטת של משתתפי הטיול – כולם, ללא יוצא מהכלל – והרוח הטובה ששררה בעת הטיול עצמו, מהווים את העדות הטובה ביותר בדבר חשיבות טיול זה עבורנו.

ההכנה המוצלחת בתקופת זמן מינימלית, והיענותם חסרת הסייגים של כל החברים שנתבקשו להושיט יד הוכיחו שוב מה רב כוחנו בארגון מבצעים גדולים, בתכנונם ובהכנתם.

הנוף המופלא, ממדי העומק והגובה הכבירים, צבעי הנוף המרהיבים, ועל הכול – עצם החוויה שבטיול הקיבוץ כקיבוץ, על כל הרוח הטובה שלוותה את השפע החומרי בטיול זה. רוח ההתבדרות הקלילה שגבלה מדי פעם עם קלות דעת מצד חברים שהתפרקו למשך שבוע מנשל התפקידים הרובץ עליהם כל ימות השנה – כל אלה מצטרפים בזיכרונם של משתתפי הטיול לחוויה נעימה אחת, שלא במהרה תישכח. …

אקסיומות שהתבדו

שלוש אקסיומות המושרשות בהכרתו של כל המתיימר להכיר את הנגב, נתבדו לחלוטין במשך חמשת ימי הטיול:

א) חום לוהט ביום וקיפאון בלילה

ב) ב) "אין מים בנגב" – להלצה זו לא יאמין אדם, שזכה כחמש פעמים בלילה אחד לארוז את שמיכותיו ומטלטליו תחת חיפוי מטר הגון …

ג) "אין למצוא מקורות מזון בנגב" – הלוואי וזכינו בהמשכה של תקופת השובע שהחלה ונסתיימה עבורנו בנגב הרחוק …

כמה בתים משיר על הטיול שהתפרסם במשלט 6.2.55

כזו הייתה הדרך / זומבי פיק

עמדה המכונית מבהיקה ומצוחצחת,

מכוסת אברזין ובפנים כל מכל:

טורי ספסלים ופרודוקטים מתחת,

מנורה חשמלית ואפילו רמקול.

מה יש להגיד, התכנון הוא פרפקט

(אומרים שחסר שם רק נייר טואלט).

לאיטן אז עלו לפי תור הכיתות,

נדחקות זו אל זו ומדחקות ישבנן,

בתוספת קרקור צרחני של בנות,

שהיו מוכרחות לפטפט כדרכן.

בקיצור – זה היה די נכבד להביט

איך החבר'ה תקועים כמלוחים בחבית.

בסעודת השחרית לא היו בעיות,

כי מראש דאגו לתפריט מגוון:

היה רסק ביצים עם רגליים קרושות

(ואומרים שחילקו גם בשר מטוגן…)

"מה נאמר חברים - לאכול זה נחוץ,

זה גורם לגיבוש חברתי בקיבוץ!"

(דוביניו, כרך א' עמ' 147)

...

את קסר – מוחילה פקדו בין ערביים

לחנות בה ללילה. מקום די חביב,

ורק הזקן היושב בשמיים,

החליט את מנוחת הג'מע להעיב,

מי אמר כי הנגב יבש בינתיים?

לצלופח כמוהו יספיקו עוד מים.

…

מעניין איך פסעו סיירנו קדימה,

מחפשים נתיבות ותרים בכל שביל,

ומוזר איך כרסו של רב שייקה הפעימה

בדרך-לא-דרך טיול להוביל

מה נשחית כאן מילים – העסק מריח

כאילו כבר כאן ימות המשיח.

…

עם זביטה (שבטה) קשרנו קשרים גסטרונומיים

של אוכל בשפע ומיץ הדרים:

ואולי עוד שנים יעלו גיאולוגים

משכבות עתיקות קופסאות שימורים.

הזלילה שם הייתה בהחלט לעניין

כיאות לסופו של טיול מצוין.:

עזרת הצבא

סיכומו של הטיול יהא לקוי בחסר אם לא נציין את עזרתם הגדולה של מוסדות הצבא – פיקוד המרכז, מפקדת הדרום וגושי ההגנה המרחבית, שסייעו בידינו כמיטב יכולתם – בהספקה החגור, המזון, מכשירי הקשר סיורי המטוס (שהיווה קשר מוצלח ביותר בינינו לבין המתרחש בעולם ובארץ בעת היותנו בלב המדבר, השגת רשיונות ועוד.

קצת מפרפראות הטיול

"חרבת אל טיול" – כך קרא ויקי לבית הקברות הבדווי, שלידו חנינו ללינת לילה לאחר טעות הסיירים. באותו זמן ניתן גם שם בוטני חדש לוואדי סיק: "הוואדי הבלתי מצוי"

שמו של יוספיק הוחלף בטיול ל"אוספיק"

מתוך הרצאתו של עמי ב בעבדה הובהר לכל המקשיבים, כי אכן גר המלך הנבאטי בכנסיה הביזאנטית

"טוב ששמעון איננו" הכריזו רבים בעת שעברנו על משטח של אבנים נאות, "בוודאי היה מכריח כל אחד מאתנו לשאת הביתה 10 ק"ג מהללו".

מפי הטף מיומן הלילה של שומר הלילה

12.1.54

אמיר מודיע:: חסטפין היידה בטטה. אני חוזר: צ'מבללו חסטפין היידה בטטה.

השיבה חגית: אז מה? אבל לי יש אחות.

מקהלת בית הילדים: אנחנו שפני ניסיון ש תחנת החינוך בהראל …

על המילונים מתוך במשלט 9.54

הסתכל בקנקן ולא במה שיש בו ..

מזלנו בשווק מלונים מאוחרים אלה גרם לכך, שהקונים יבחנו בחנות את צורת הסחורה ואת ריחה בלבד.

יודעי דבר מציעים, שאם נשווק שני משלוחים לאותה עיר – נתחכם ונשלח בפעם השנייה שק סוכר עם כל מכונית …

בית הכסא הבנוי – השקענו כבר כספים העולים על סכום ההלוואה שתקבלה למטרה זו (1000 ל"י). קיימים סיכויים לקבלת הלוואה נוספת מהסוכנות, למטרה זו, אולם אם לא יושגו המקורות המתאימים ניאלץ להפסיק את הבנייה לפחות למשך החורף.

26.10.54

עם פרוס השנה השביעית לקיומנו

מחר, ביום ה – 27 לאוקטובר, תסתיים השנה השביעית לקיום הקיבוץ. ההישגים שיכולים אנו למנותם בסיכום תקופה זו הנם מרובים, ושום כישלון בשטח זה או אחר לא יאפיל עליהם.

בביטחון רב יותר מאשר בשנים הקודמות יכולים אנו לציין עתה בסיפוק, כי גם בהתפתחות המשקית זכינו לצאת השנה אל דרך המלך. יש יסוד לתקווה, כי בשנה זו נצליח למלא במידת מה את החסר בשטח אח שהיה פגום אצלנו במיוחד – שמץ של תשומת לב לצרכיו החומריים של החבר. התגברותנו על ההתרופפות שפקדה אותנו לפני חודשים מספר בשטח החברתי ופעילותן המעודדת של מרבית הוועדות החדשות נוטעים אף הם הרגשת ביטחון בעתיד. הדברים הללו אינם צריכים להעבירנו על דעתנו. רב עוד הטעון תיקון, ומאמצים מרובים ייתבעו גם השנה מידי כל חבר. אולם ניתן לסכם בביטחון, כי מבחינת מצבו הפנימי נמצא עתה הקיבוץ במצב של התפתחות תקינה, המסוגלת להבטיח רבות.

האם מתמצה בכך הכל? לא ולא. התפתחות הקיבוץ נפגמה זה זמן רב, ועלולה להיבלם לחלוטין, אם לא תיפתר במהרה שאלת הרחבת מסגרתו של הקיבוץ. לא נחזור כאן על כל מה שנכתב ונאמר על ידינו בהזדמנויות בדבר חיוניותו ודחיפתו של פתרון בעיה זו: הדברים ברורים לכל. …

אין להניח כי שאלת ההשלמה להראל תוכל הישאר עוד לאורך ימים חסרת פתרון, וכי אזעקתנו יכלה שלא להיקלט לחלוטין. תבענו, חזרנו ותבענו ומקווים אנו כי עם פרוס השנה השביעית לקיומנו נזכה לקבל את התשובה האפשרית היחידה – אותה תשובה אשר למענה נאבקים אנו תקופה ממושכת.

ממשאל שנערך על ידי המערכת על פיתוח המשק ותכנון העבודה השנתי

מה צריכה להיות השנה מדיניות השבתות והגיוסים?

"למצוץ ולחייך, למצוץ ולחייך …", משיב על כך יהודה פ. חבר אחו טוען, כי אין להציע "מדיניות קשיחה של שבת כל שבוע וחג בזמנו. יש לחתור לכך, אך אין להתעלם מתביעות המשק".

לעומת זאת חייבים אנו, לדעת כל שאר משתתפי המשאל, לשנות מיסודה את השיטה בה נהגנו עד כה. "שבת בשבוע, חג במועדו" – מציעה אהובה, וגדעון ע. מוסיף: "אם נבצע את תוכנית הגיוסים של הקבוץ הארצי (לא יותר) ונקבל שבת כל שבוע נוכל לבצע את התכניות המשקיות על הצד היותר טוב, מבחינה משקית, חברתית ובריאותית כאחד. לא ניבנה ע חשבון גיוסים ושבתות."

"על ידי כך ייווצר גם אמון רב יותר כלפי המוסדות המשקיים, ותגבר הכוננות לביצוע עבודות נוספות בעונות בוערות", מעריכה צפורה, ולעניין התועלת המשקית שבמתן השבתות במועדן מתייחס אף יוספיק: "אי נתינת שבתות מורידה את פריון העבודה". …..

מהחלטות שיחת קיבוץ

מקלטי רדיו 2.55

בהמשך להחלטת השיחה מהקיץ האחרון הוחלט, כי יתרת ההכנסה מהגיוסים תוצא לקניית מקלטי רדיו. כמו כן הוחלט למען הגברת ה"ייבוא ללא תשלום" של מקלטים לבטל את ההחלטה שעמדה בתוקפה עד כה, לפיה רשאית הייתה ועדת החברים להעביר מקלטים מחדר לחדר. לפי ו' חברים יגיע – לאחר קניית הקיבוץ ולאחר ה"יבוא הפרטי" המובטח מספר המקלטים הכללי ל – 25, בערך כ – 70 אחוז מחדרי המגורים.

1.5.1954

1 במאי בהראל במשך 5 שנים

1950. עצרת משותפת עם קיבוץ צרעה. נאומו המפורסם של שמואל ז. על "הדלת והחלון" הקיבוץ משתתף בתהלוכת ההסתדרות בירושלים. אחה"צ – נוסעים לחזות בתהלוכה בתל אביב.

1951. עצרת משותפת עם נחשון ורבדים. משתתפים אנשי כפר אוריה ותעוז הופעה על ידי ילדי כפר אוריה – "אמא, אנחנו רוצים לחיות"

הקיבוץ משתתף בתהלוכה בירושלים עם התנועה החינוכית. הופעה עם מקלות בתהלוכה (תרגילי קפא"פ). פלקטים וקריקטורות נגד כפייה דתית. אחר כך נסיעה לתהלוכה בתל אביב.

1952 עצרת משותפת עם נחשון ורבדים בחדר האוכל הבלתי גמור. משתתפים חברינו ממעברת הר טוב.

1953 עצרת משותפת עם נחשון ורבדים . הקיבוץ משתתף בתהלוכת המפלגה בירושלים

1954. מחר: עצרת משותפת עם נחשון. הקיבוץ יצעד בתהלוכת המפלגה בירושלים

איחוד המוסך והמסגרייה – צעד קדימה בארגון "העורף היצרני"

התפקידים בענף

אחראי לענף – פרויקה. סידור עבודה יומי עריכת תכנית שבועית בהשתתפות העובדים. אינפורמציה. נציג בועדת תכנון וקשר עם הנהלת המשק, רשום עבודה.

אחראי לטרקטורים – חיים ז. רישום עבודת המכונות, אחריות לביצוע הטפולים במכונות ושמירת הציוד.

מחסנאי – ינקי בעתיד כמובן. ריכוז הזמנות ובעתיד היותר רחוק אולי גם קניות.

"פוליטרוק" דוד נ. חוג טרקטוריסטים, חינוך רעיוני